כיתות רב-שכבתיות
כיתות רב-שכבתיות מאגדות תלמידים מכמה שכבות בחדר אחד, באחריות מורה אחד. זו המציאות של בתי ספר כפריים קטנים בחינוך היסודי, ולעיתים של בתי ספר מיוחדים או בתי ספר בין-לאומיים בעלי מספר תלמידים מצומצם.
מדוע Omniscol תומך במקרים אלה
המודל של Omniscol מפריד בין כיתה (מנהלתית) לבין קבוצות (חלקים
פדגוגיים של הכיתה), ולכן הוא תומך באופן טבעי בריבוי שכבות. אותה כיתה מנהלתית
ב׳-ג׳ יכולה לכלול שתי קבוצות, ב׳ ו-ג׳, כשלעיתים השיעור משותף
ולעיתים הוא נפרד לפי שכבה.
מידול
שתי גישות, לפי סוג השיעורים הנלמדים:
גישה א׳ — כיתה מנהלתית אחת, שתי קבוצות פדגוגיות
- כיתה מנהלתית:
ב׳-ג׳(לניהול התלמידים, רשימת ההורים, כיתת הלימוד). - קבוצות פדגוגיות:
ב׳ו-ג׳. - שיעורים משותפים (מוזיקה, חינוך גופני, שעת חינוך) משויכים לכיתה
כולה,
ב׳-ג׳. - שיעורים נפרדים (קריאה, מתמטיקה ברמת כל קבוצה) משתמשים בקבוצות
ב׳ו-ג׳, המוגדרות כחלוקה כדי שיתקיימו בו-זמנית (המורה היחיד מלמד קבוצה אחת בעוד האחרת עובדת בעבודה עצמית).
גישה ב׳ — שתי כיתות מנהליות, מורה יחיד
- כיתות מנהליות נפרדות:
ב׳ו-ג׳. - המורה היחיד משויך לשיעורים של שתי הכיתות.
- מכיוון שמורה אינו יכול לקיים שני שיעורים בו-זמנית, Omniscol מסמן
התנגשות אם השיעורים של
ב׳ושלג׳מוצבים באותה משבצת זמן.
גישה ב׳ נדירה יותר, משום שהיא מסבכת את הניהול המנהלתי (שתי כיתות נפרדות עבור מה שהוא בפועל אותם תלמידים), ואין בה מנגנון ישיר כמו החלוקה לארגון ההתחלפות בין השכבות.
שלוש שכבות ויותר
המנגנון מתרחב לשלוש שכבות או יותר (המקרה של בתי ספר קטנים מאוד: כיתות א׳-ב׳-ג׳-ד׳-ה׳ באותו חדר). Omniscol אינו מטיל מגבלה מספרית — המורכבות נובעת מהארגון הפדגוגי, לא מהמידול.
שעות לימוד בהשגחה
כשהמורה היחיד נמצא עם שכבה אחת, השכבה האחרת עובדת בעבודה עצמית באותו חדר. אין צורך למדל זאת כשעות לימוד בהשגחה — זה חלק מהותי מאופן הפעולה של כיתה רב-שכבתית, ואין זה עומס השגחה נפרד.
מדריך
מידול כיתה רב-שכבתית ב׳-ג׳
-
המקרה הטיפוסי של בית ספר כפרי: כיתה
ב׳-ג׳עם מורה יחיד המתחלף בין שתי השכבות. גישה א׳ (מומלצת): כיתה מנהלתית אחת, שתי קבוצות פדגוגיות. -
צרו את הכיתה המנהלתית
ב׳-ג׳ב-כיתות. היא נושאת את רשימת התלמידים, ההורים, כיתת הלימוד והתקשורת. שכבה: שייכו את השכבה הייצוגית ביותר או צרו שכבה ייעודיתרב-שכבתי יסודי. -
צרו את שתי הקבוצות הפדגוגיות
ב׳ו-ג׳בתוך הכיתה. שייכו את התלמידים לקבוצה המתאימה להם. שתי הקבוצות יחד = הכיתה כולה. -
הגדירו את הקבוצות כחלוקה
(ב׳, ג׳): החלוקה מתירה את מיקומן בו-זמנית (היא מסירה את ההתנגשות שהייתה אוסרת זאת אחרת), ואלגוריתם היצירה שואף להציב את השיעורים שלב׳ושלג׳באותן משבצות זמן. כיתת הלימוד והמורה ממשיכים להיות משויכים קורס אחר קורס. ראו חלוקות כיתה. -
שיעורים משותפים (מוזיקה, חינוך גופני, שעת חינוך): שייכו אותם לכיתה כולה
ב׳-ג׳. כל התלמידים לומדים אותם יחד. -
שיעורים נפרדים לפי שכבה (קריאה, מתמטיקה): צרו קורס לכל קבוצה,
ב׳ו-ג׳, באותה משבצת זמן (החלוקה מחייבת זאת). שייכו את המורה לקורס שהוא מעביר, והשאירו את הקורס האחר ללא מורה (עבודה עצמית): מורה אחד המשויך לשני שיעורים בו-זמניים יגרום להתנגשות. אין צורך למדל שעות לימוד בהשגחה, העבודה העצמית היא חלק מהותי מאופן הפעולה הרב-שכבתי. -
בבתי ספר קטנים מאוד (כיתות א׳-ב׳-ג׳-ד׳-ה׳ באותו חדר), המנגנון מתרחב ללא הגבלה. יוצרים קבוצה לכל שכבה, המוגדרות כחלוקה. המורכבות נובעת מהארגון הפדגוגי, לא מהמידול ב-Omniscol.