מחבר Edusign

Premium

מחבר Edusign: Omniscol שולח את השיעורים שלו אל Edusign, פלטפורמת החתימה האלקטרונית ורישום הנוכחות, כך שרשימות הנוכחות מוכנות ללא הזנה חוזרת. Omniscol נשאר הסמכות לגבי מערכת השעות; Edusign נשאר הסמכות לגבי הנוכחות שנצפתה. המחבר יכול גם ליצור בעת הצורך את המורים והקבוצות החסרים.

במוסד שמשתמש ב-Omniscol וב-Edusign, לשני הכלים אין אותו תפקיד.

Omniscol מכין את השיעורים: הוא מנהל את מערכת השעות, את האילוצים, את הזמינות, את החלוקות ואת הקורסים המשותפים. Edusign נכנס לתמונה רק לאחר שהשיעור נקבע: הוא צריך לדעת מתי השיעור מתקיים, מי מעביר אותו ומי משתתף בו, כדי להכין את רשימת הנוכחות ולאסוף חתימות.

המחבר נועד בדיוק כדי למנוע את ההזנה הכפולה הזו. Omniscol שולח אפוא אל Edusign את השיעורים שיש להחתים, משום שבו המוסד מכין אותם ומתקן אותם. הנוכחות בפועל נבדקת ב-Edusign: הוא זה שמתעד אותה והוא הסמכות לגביה.

מחבר Edusign משתלב במסגרת העבודה סנכרון עם מערכות חיצוניות; דף זה מתאר את מאפייניו הייחודיים.

מה נשלח ומה לא

המחבר שולח קודם כול את השיעורים. כל שיעור הופך לקורס ב-Edusign ונושא את מזהה Omniscol כהפניה חיצונית. כך אפשר לאתר אותו אחר כך, לעדכן אותו או למחוק אותו בלי לנהל טבלת התאמה נפרדת.

גם אירועים מלוח השנה יכולים לעבור באותה דרך: הרצאה, הגנה על עבודה או יום היכרות יכולים אף הם להישלח אל Edusign לחתימה. אם אינכם רוצים לשלוח הכול, אפשר גם להגביל את הייצוא באמצעות מסננים — נחזור לכך בהמשך.

גם מורים וקבוצות יכולים להישלח, בשתי דרכים: ליצור אותם בעת הצורך במהלך ייצוא השיעורים, אם הפעלתם אפשרות זו, או לסנכרן אותם בכמות גדולה מהלשונית ייצוא ישויות, כאשר Omniscol הוא הסמכות. תלמידים, לעומת זאת, אינם נשלחים לעולם באופן אוטומטי: שליחתם נעשית רק בהפעלה ידנית, מהסיבות המוסברות בהמשך.

נקודה חשובה: אל תערבבו שתי דרכים ליצירת הרשימות.

או שהשיעורים שלכם נוצרים ב-Omniscol והמחבר יוצר אותם ב-Edusign: זו הבחירה העקבית ביותר אם מערכת השעות שלכם משתנה, כי תיקונים, היעדרויות והחלפות יתעדכנו גם ברשימות.

או שאתם יוצרים קורסים ישירות ב-Edusign. זה אפשרי, אך הקורסים האלה חיים אז מחוץ ל-Omniscol: המחבר לא יגע בהם, ושינויים בתכנון שלכם לא יחלחלו אליהם.

הבטוח ביותר הוא אפוא לבחור מראש באיזה צד נוצרות הרשימות, ולהיצמד לבחירה. כך נמנעים ממצב שבו קיימות שתי גרסאות של אותו שיעור.

לפני הייצוא הראשון

עבור Edusign, שיעור בלי מורה אינו שמיש: צריך לדעת מי אחראי על רשימת הנוכחות. המשך הדרך תלוי בשאלה אחת: האם למורים שלכם כבר יש חשבון ב-Edusign?

הם כבר קיימים, עם אותה כתובת דוא״ל בשני הצדדים. אין מה לעשות: ההתאמה אוטומטית. זה המקרה הנפוץ ביותר, והסיבה לכך שהכתובת חייבת להיות מוזנת ואמינה ב-Omniscol — היא משמשת מזהה להתאמה, והיא גם מזהה ההתחברות ל-Edusign. אם שני מורים חולקים אותה כתובת ב-Omniscol, המחבר מנסה להבחין ביניהם לפי שמותיהם: הסעיף שבהמשך מפרט מה הוא עושה ומה עלול לחסום אותו.

הם כבר קיימים, אך כתובות הדוא״ל אינן תואמות. זה תפקידו של השיוך: מסך השיוך מציג את המורים שלכם מול חשבונות Edusign, וכל שיוך שנקבע גובר על כל התאמת כתובת. אותו פתרון מתאים למקרים לא חד-משמעיים, כשכתובת משותפת אינה מאפשרת הבחנה לפי השמות.

הם עדיין לא קיימים ב-Edusign. יש שתי אפשרויות:

  • יצירה בעת הצורך — סמנו את היצירה מרחוק בהגדרת המערכת, בלשונית הגדרת מערכות, והמחבר יוצר כל חשבון ברגע ששיעור זקוק לו;
  • סנכרון המורים — שלחו את כולם בבת אחת מהלשונית ייצוא ישויות, והחשבונות קיימים עוד לפני השיעור הראשון, כאשר Omniscol הוא הסמכות.

בין אם בעת הצורך ובין אם בכמות גדולה, Edusign שומר כל כתובת דוא״ל לחשבון אחד בלבד. אם הכתובת כבר תפוסה, היצירה נכשלת ואיתה גם שיעורי המורה; אם היא משותפת לשני מורים ב-Omniscol, המחבר אינו יוצר אף אחד מהם — אפילו לא את הראשון, שהיה קושר את הכתובת לאחד משניהם באקראי — ושיעוריהם ממתינים עד שלכל אחד תהיה כתובת משלו. היצירה מיועדת אפוא לחשבונות שבאמת חסרים — עבור מורה שכבר קיים ב-Edusign, הישארו עם ההתאמה או עם השיוך.

שימו לב גם, לפני שמבקשים יצירה מ-Omniscol אל Edusign: בהתאם להגדרות חשבון Edusign שלכם, יצירת משתמש עלולה לשלוח לו מיד את פרטי ההתחברות בדוא״ל. המורים שלכם יגלו אז את הכלי החדש כבר בייצוא הראשון, בלי שהוכנו לכך. אם אתם מעדיפים להכריז בעצמכם על פתיחת החשבונות, בדקו הגדרה זו בצד של Edusign לפני שתפעילו את הייצוא.

אם המורה אינו נמצא, השיעור אינו נשלח. המחבר סופר אותו ומדווח עליו במפורש: רשימת נוכחות חסרה היא סוג הבעיה שאחרת מגלים אותה תמיד ברגע הלא נכון.

התאמה לפי כתובת דוא״ל

עבור מורה שלא נקבע לו שיוך, ושחשבונו לא נוצר על ידי המחבר, ההתאמה נעשית לפי כתובת הדוא״ל, ללא תלות בשמות הפרטיים ושמות המשפחה בשני הצדדים. לכן היא חייבת להיות מדויקת: כתובת שגויה חוסמת את השיעור, ושתי כתובות שהוחלפו ביניהן יחליפו את הרשימות של שני מורים.

השם הפרטי ושם המשפחה משמשים רק להבחנה בין כפילויות: שני מורים שהוגדרו ב-Omniscol עם אותה כתובת דוא״ל — תיבת מזכירות, כתובת משותפת למורים חיצוניים. המחבר משווה אז את השמות לאלה של חשבונות Edusign. כמעט תמיד זה מספיק: כל אחד מוצא את חשבונו והשיעורים נשלחים.

שני בעלי שם זהה לגמרי באותה כתובת הם, ככל הנראה, אדם אחד שהוזן אצלכם פעמיים. הרשימה תישא את השם הנכון, את המקצוע הנכון ואת הכיתה הנכונה, לא משנה איזה חשבון ייבחר: השיעור נשלח, ויומן השילוב שומר עקבות של הכפילות, שאפשר לנקות בהזדמנות.

נותר המקרה שבו אין שם שמתאים. ייתכן שלמורה אין חשבון כלל, ושליחה באקראי תחתים את הנוכחות ברשימה של אחר: שיעורים אלה נשארים ללא שליחה. סיכום הייצוא נותן את השמות ואת הכתובת הנוגעים לעניין — עד לאדם שיוצר את הכפילות מבלי ללמד דבר, שהייתם חושדים בו זמן רב.

הפתרון המתמשך הוא לתת לכל אחד כתובת דוא״ל משלו. בינתיים, שייכו אותם ידנית: משנקבע השיוך, המזהה הוא הסמכות.

סינון השליחה לפי קמפוסים

הקמפוס הוא מושג ארגוני: הוא מקבץ כיתות בתוך החשבון שלכם, ללא תלות באתרים ובכיתות הלימוד. אם הגדרתם כאלה, אפשר לשלוח רק את השיעורים של חלקם. הבחירה נעשית בלשונית ייצוא ישויות, מתחת לשיעורי הקורסים.

שיעור נשלח ברגע שלפחות אחת מכיתותיו נמצאת בקמפוס שנבחר: שיעור משותף לשני קמפוסים נשלח אפוא פעם אחת בלבד. לעומת זאת, משעה שמסננים לפי קמפוסים מסוימים, כיתה ללא קמפוס מוגדר נשארת בחוץ: מאחר שאינה שייכת לאף אחד מהקמפוסים שנבחרו, המחבר אינו יכול לכלול אותה.

אם תצמצמו את הבחירה מאוחר יותר, השיעורים שאין להם עוד מקום בה יוסרו מ-Edusign — פרט לאלה שכבר התקיימו, שרישום הנוכחות שלהם סופי. אם לא בוחרים דבר, הכול נשלח.

חלון הסנכרון

Edusign משמש להחתמת שיעורים עתידיים. שיעור שחלף אינו נועד עוד להכנה לרישום נוכחות, ו-Edusign נועל אותו.

חלון הסנכרון מוגדר בלשונית הייצוא, אחד לשיעורים ואחד לאירועים, באמצעות שני גבולות הנמדדים בימים ביחס להיום: שליליים לפני, חיוביים אחרי. הם מלאים מראש ביומיים אחורה ו-90 יום קדימה, ואי אפשר להשאיר אותם ריקים. בפועל, מספר ימים אחורה מספיקים: הם משמשים רק לקלוט תיקון שנעשה מיד לאחר השיעור.

שיעור שיוצא מהחלון אינו נמחק לעולם. הוא התקיים, Edusign מחזיק את רישום הנוכחות שלו, ורישום זה אינו ניתן לשחזור. רק שיעור שנמחק בפועל ב-Omniscol מוסר מ-Edusign — ורק אם עדיין לא התקיים.

זמן אמת והשלמה

שני מנגנונים פועלים יחד, בשני תפקידים שונים.

זמן האמת שולח כל שינוי תוך כדי עבודה. זה המצב הרגיל: הוא שומר על Edusign מעודכן כמעט מיידית. אבל יש לראות בו ערוץ נוח ולא ערובה מוחלטת: בקשה עלולה להיכשל, תהליך עלול להיפתח מחדש.

הייצוא המלא המתוזמן משמש להתאמה סדירה בין שני הצדדים. הוא שולח את החלון כולו, קורא מחדש את מה ש-Edusign מחזיק, ואז מוחק את השיעורים שאינם קיימים עוד אצלכם אך זמן האמת פספס. זו רשת הביטחון: בלעדיו, תקלת רשת או הפעלה מחדש היו משאירות פער שקט.

תלמידים

תלמידים נשלחים רק בהפעלה ידנית, ובזהירות מיוחדת.

Edusign יודע להתאים תלמיד רק לפי ההפניה החיצונית שקבענו לו — לא לפי כתובת הדוא״ל שלו ולא לפי המזהה הפנימי שלו. תלמיד שכבר קיים ב-Edusign ללא הפניה זו נמצא אפוא מחוץ להישג יד: שליחתו תיצור רשומה שנייה עם אותה כתובת.

לכן המחבר מעדיף להימנע מאשר ליצור כפילות. הוא מתחיל בקריאה חוזרת של התלמידים שכבר קיימים ב-Edusign, יוצר רק את אלה שבאמת חסרים בו, ומניח את האחרים בצד. תלמידים ללא כתובת דוא״ל נדחים מאותה סיבה: אי אפשר להתאים אותם בשום דרך. בסוף ההפעלה, סיכום אומר לכם בדיוק אילו מהם לא נוצרו, עם זהותם בשני הצדדים, כדי שתוכלו להכריע בכל מקרה לגופו. יומן הפעילות שומר על כך עקבות.

בפועל, תלמידים נחוצים רק אם אתם רוצים רשימות שמיות. רישום הנוכחות פועל גם בלעדיהם, כל עוד השיעור נושא את המורה שלו ואת הקבוצה שלו.

אירועים

הרצאה, הגנה על עבודה, בחינת דמה: מה שאתם מוסיפים ללוח השנה מחוץ לשיעורי הקורסים יכול גם הוא להישלח אל Edusign. לאירועים יש סעיף משלהם בלשונית ייצוא ישויות, מתחת לשיעורים, עם מסננים משלהם ומדיניות שליחה משלהם.

אירוע נושא את אותם פרטים כמו שיעור: התאריך שלו, משתתפיו, כיתת הלימוד שלו. מבין המוזמנים, המורים נושאים באחריות לרשימה; הכיתות והקבוצות מהוות את הקהל.

אין חובה לשלוח הכול. המחבר מסנן לפי התוויות שאתם מוסיפים לאירועים — ראו אירועים חד-פעמיים: לשלוח רק את אלה שנושאים תווית מסוימת, או להפך, לשלוח הכול מלבד אלה שנושאים תווית כלשהי. ההחרגה גוברת תמיד, מה שמאפשר את הכלל הנוח ביותר: לשלוח הכול, פרט למה שסימנתם ללא חתימה (לדוגמה).

כשכבר קיימת מערכת ERP

המקרה הפשוט ביותר הוא של מוסד שמנהל את שיעוריו ב-Omniscol ואז מחתים אותם ב-Edusign. זה מקרה השימוש הישיר ביותר של המחבר.

במוסדות שכבר בנויים סביב מערכת ERP כמו Aurion או Auriga, הארכיטקטורה היא בדרך כלל כוכב שבמרכזו ה-ERP. הוא שולח את נתוני הייחוס שלו אל Omniscol — מורים, כיתות לימוד, מקצועות, קבוצות, ולעיתים גם תלמידים —, ואז Omniscol מחזיר לו את השיעורים שיצר.

מכאן, Edusign מתחבר לרוב אל ה-ERP ולא ישירות אל Omniscol. בהתאם לארגון שנבחר, או שה-ERP מעביר את השיעורים אל Edusign, לפי הצורך דרך ETL, או ש-Edusign קורא אותם מחדש מה-ERP באופן סדיר.

בטופולוגיה זו, ההפניות החיצוניות אינן מחליפות זו את זו: הן נערמות בהתאם להחלפות שיש להבטיח. מורה אחד יכול אפוא לשאת הפניה ל-ERP ב-Omniscol, ואם צריך, הפניה נפרדת ל-Edusign. בלשונית סנכרון ישויות, כל מערכת שהוגדרה נשארת משויכת בנפרד, עבור אותן ישויות.

איפוס

כפתור הניקוי מסיר מ-Edusign את השיעורים שמקורם ב-Omniscol בשנת הלימודים הנוכחית. הוא אינו נוגע במורים, בקבוצות או בקורסים שנוצרו ישירות ב-Edusign: מטרתו לנקות את מה שהמחבר שלח, לא למחוק את שאר הסביבה שלכם.

Edusign מגביל מאוד את קצב המחיקה: כל מעבר מסיר לכל היותר כמה מאות שיעורים. אם נותרו עוד, הפעילו את הניקוי שוב — יומן הפעילות מציין את המספר שנותר אחרי כל מעבר.

מה שהמחבר יוצר ב-Edusign לא תמיד נמחק במובן המלא: מחיקת מורה שם היא העברה לארכיון. הפעילו אפוא את היצירה מתוך מודעות.