כיתה, קבוצה, תת-קבוצה
כיתות הן אוספים נפרדים של לומדים החולקים את אותה תכנית לימודים ובדרך כלל לומדים יחד (אותם מקצועות, אותם מורים ואותן כיתות לימוד). החריג היחיד הוא הפיצול לקבוצות, כלומר חלקים מותאמים אישית של הכיתה שתכנית הלימודים שלהם שונה במעט (פיצול לפי מקצועות בחירה, רמות, מין, סדר אלפביתי…). לכיתות שונות אין לעולם לומדים משותפים.
ב-Omniscol מתחילים תמיד מהכיתה, ובתוך כל כיתה יוצרים קבוצות כשלא כל הכיתה לומדת את אותו קורס. תת-קבוצות משמשות לדיוק הפיצול כשיש לפצל קבוצה בעצמה: קבוצה המצורפת לקבוצה אחרת ביחס של הורה וילד הופכת לתת-קבוצה.
המושגים חלוקה, יישור וקבוצת קבוצות אינם רמות נוספות בהיררכיה. הם דרכים לארגן קבוצות או לקשר ביניהן, בהתאם למקרה השימוש.
מבט כולל
כך קוראים את התרשים:
- כיתה מכילה קבוצות;
- קבוצה יכולה להכיל תת-קבוצות;
- חלוקה מארגנת קבוצות של אותה כיתה החולקות ביניהן את התלמידים;
- יישור מקשר קבוצות מכיתות שונות לשיעור משותף;
- קבוצת קבוצות משמשת לבניית איגוד מפורש וניתן לשימוש חוזר, בעיקר כשהאיגוד צפוי להשתנות.
בתרשים רואים כמה כיתות עם כמה קבוצות, חלקן בחלוקה, חלקן מיושרות ולעיתים שני המצבים גם יחד. השפה הזרה השנייה היא מקצוע בחירה בלעדי: תלמיד לומד או צרפתית, או ערבית, או רוסית. לכן אפשרויות השפה מוגדרות בחלוקה: ניתן לשבץ אותן בו-זמנית (בתנאי שמורים שונים מלמדים כל שפה). בערבית יש מעט תלמידים בכיתות ט׳1 ו-ט׳2, ולכן מאחדים אותם כדי שילמדו יחד. זו מטרת היישור: השיעורים נוצרים בתבנית מראה בכל אחת מהכיתות, כדי שישובצו בו-זמנית. כך גם לגבי תלמידי הלטינית של ט׳2 וט׳3.
התרשים ממחיש גם מקרה קלאסי, שלוש קבוצות בשתי כיתות: כיתות ט׳2 וט׳3 מחולקות כל אחת למדעי המחשב 1 (20 תלמידים) ולמדעי המחשב 2 (10 תלמידים). בעזרת יישור של שתי הקבוצות הקטנות, בית הספר מאחד אותן ומקבל שלושה שיעורי מדעי המחשב במקום ארבעה, כולם במספר תלמידים דומה (20), עם מורה אחד וכיתת לימוד אחת פחות לגייס.
כיתה: הרמה הבסיסית
כיתה היא ישות הייחוס כברירת מחדל. בהתאם להקשר, היא יכולה לייצג:
- כיתה בבית ספר,
- מחזור,
- קבוצת לומדים (קוהורטה),
- תקופת לימוד,
- מסלול.
כשקורס מיועד לכל הכיתה, אין צורך בקבוצה נוספת: הקורס משויך פשוט לכיתה.
קבוצה: פיצול של כיתה
קבוצה היא תמיד פיצול של אותה כיתה. כל התלמידים בה נשארים תלמידים של הכיתה האם.
דוגמאות קלאסיות:
קבוצה א/קבוצה בלחלוקה אלפביתית;מעבדה א/מעבדה בלחצאי קבוצות של מעבדה;שפה שנייה צרפתית/שפה שנייה ערבית/שפה שנייה רוסיתלמקצועות בחירה בלעדיים;אנגלית רמה גבוהה/אנגלית רמה בינונית/אנגלית רמה נמוכהאם המוסד עובד בקבוצות רמה;בנים/בנותבהקשרים שבהם קיימת חלוקה כזו;Elective Marketing,Elective Finance,Elective Dataבסל מקצועות בחירה של ההשכלה הגבוהה.
המלצה חזקה: צרו קבוצה אחת לכל שימוש לימודי ברור, גם אם התלמידים לעיתים
זהים. למשל, עדיף לטינית ויוונית מאשר שימוש חוזר בקבוצה כללית בחירה.
אחרת קריאת מערכות השעות, האבחונים והאיגודים בין כיתות הופכת מהר לדו-משמעית.
תת-קבוצה: פיצול של קבוצה
תת-קבוצה היא קבוצה בת המצורפת לקבוצת אב.
דוגמה:
- הכיתה מחולקת ל-
מעבדה אול-מעבדה ב; - לאחר מכן
מעבדה אעצמה מחולקת ל-מעבדה א1ול-מעבדה א2לסבבים עדינים יותר.
השלכות חשובות:
- תת-קבוצות נשארות בתחום הכיתה;
- הן יורשות את הלוגיקה של קבוצת האב שלהן;
- הן שימושיות כשיש כמה רמות של פיצול;
- יש טעם בהן רק אם המבנה נשאר קריא.
תת-קבוצות נוחות במיוחד כשמשתמשים בהן יחד עם חלוקות:
- הקבוצות א וב בחלוקה;
- הקבוצות א1 וא2 בחלוקה;
- הקבוצות ב1, ב2 וב3 בחלוקה.
באופן אוטומטי, א1 וב3 נמצאות בחלוקה, וכך גם א2 וב1 וכן הלאה. הקשר הזה נגזר מהלוגיקה הכפולה של חלוקות ויחסי הורה-ילד.
תת-קבוצות הן קבוצות שנגררו ושוחררו על קבוצת אב. הדף היררכיית קבוצות מרחיב בנוגע לשימושים מתקדמים: חלוקות בירושה, אילוצים בירושה ומסכות זמן.
חלוקה: פיצול כיתה אחת לקבוצות בלעדיות
חלוקה משמשת בין קבוצות של אותה כיתה כשהתלמידים מתחלקים בין כמה קבוצות בלעדיות. מאחר ש-Omniscol הוא תוכנה לתכנון תחת אילוצים, ברירת המחדל היא שלקבוצות יש פוטנציאלית לפחות לומד משותף אחד: הצהרה על חלוקה בין קבוצות מסירה את האילוץ. במפורש, קבוצות של אותה חלוקה אינן בהתנגשות.
הרעיון לזכור:
- כל תלמיד צריך להשתייך לקבוצה אחת בלבד (או לאף אחת) מהחלוקה;
- קבוצות אלה יכולות אז ללמוד קורסים שונים במקביל;
- Omniscol יודע שאין כאן התנגשות של תלמידים.
דוגמאות:
מעבדה או-מעבדה בעושות שתי מעבדות שונות באותו זמן;שפה שנייה צרפתית,שפה שנייה ערביתו-שפה שנייה רוסיתחולקות את אותה משבצת זמן של מקצועות בחירה;קבוצה או-קבוצה במתחלפות בפעילויות מקבילות בשתי כיתות לימוד;אנגלית רמה גבוהה,אנגלית רמה בינונית,אנגלית רמה נמוכהלומדות שלושה שיעורים שונים במקביל.
לכן, בכיתה אחת, חלוקה היא הכלי הנכון כשרוצים לומר: "הקבוצות האלה חולקות ביניהן את התלמידים, אפשר לשבץ אותן במקביל".
הערה: קיימת ב-Omniscol שיטת עבודה, באופציה, שבה התלמידים משובצים ישירות בכיתות ובקבוצות ברמת מערכות השעות. במקרה זה ניתן להסיק חלוקות אוטומטית (אין חיתוך תלמידים בין קבוצות = חלוקה).
תת-קבוצות וחלוקה
עם תת-קבוצות, לוגיקת החלוקה מתפשטת לאורך ההיררכיה. אם מעבדה א ו-מעבדה ב
בחלוקה, תת-הקבוצות של מעבדה א ושל מעבדה ב יורשות את ההפרדה הזו בין הענפים.
דוגמה:
מעבדה או-מעבדה בבחלוקה;מעבדה א1ו-מעבדה א2הן תת-קבוצות שלמעבדה א.
כך Omniscol יודע ששיעור של מעבדה א1 אינו בהתנגשות עם שיעור של מעבדה ב, בלי
שתצטרכו להצהיר מחדש על כל צירוף ידנית.
לעומת זאת, אם רוצים לחלק את מעבדה א לכמה ענפים החולקים גם הם ביניהם את
התלמידים, יש להגדיר במפורש את החלוקה הזו בהיררכיה ואם צריך גם את החלוקה שלה.
יישור: שיעור משותף בין כמה כיתות
יישור משמש כשכמה קבוצות מכיתות שונות לומדות למעשה את אותו שיעור, באותה משבצת זמן, עם אותו מורה ובאותה כיתת לימוד.
דוגמה קלאסית: תלמידי הלטינית של ז׳1, ז׳2 וז׳3 לומדים שיעור לטינית משותף אחד.
יישור שימושי מאוד למקצועות בחירה בין כיתות, אבל הוא נוקשה יותר מקבוצה פשוטה: כל מה שמיושר חי יחד.
תנאי חשוב: חייב להיות אותו מקצוע בכל הכיתות הנוגעות בדבר.
במילים אחרות, כדי לקיים שיעור משותף בין כמה כיתות, הכיתות האלה צריכות לחלוק באמת את המקצוע שבו משתמש השיעור.
דוגמה:
שיווקמשותף לכמה כיתות: כן;שיווק שנה ג׳ לתואר ראשוןבכיתה אחת ו-שיווק שנה א׳ לתואר שני בחירהבכיתה אחרת: לא, לא אם אלה שני מקצועות נפרדים במבנה של מערכת השעות.
בהשכלה הגבוהה, זה מוביל לעיתים קרובות להימנע ממקצועות ספציפיים מדי למסלול אחד כשיודעים שיהיו שיעורים משותפים. עדיף לתכנן מקצוע משותף לכיתות שצריכות לחלוק שיעורים.
יישורים מתאימים יותר לבתי ספר על-יסודיים: יוצרים שיעורים בתבנית מראה וקובעים את לוגיקת האיגוד הדינמי. החיסרון הוא החובה לכבד את המראה: יש ליצור מספר שיעורים כמספר הקבוצות ביישור, עם הקבוצות הנכונות המשויכות בכל כיתה, וכל דבר צריך להיות סימטרי: מורה או מורים, כיתת לימוד, משאבים וכו׳. אם שובץ שיעור שיש לו קבוצה ביישור, יש למצוא שיעור מראה בכל כיתה, עם הקבוצה המיושרת המתאימה לה.
היתרון הוא האפשרות ליצור שיעורים מורכבים בעזרת יישורים. אפשר לקיים שיעור לטינית משותף בשבוע א, ובכל כיתה שיעור אחר שאינו משותף.
אם האילוצים האלה אינם מאוזנים על ידי היתרונות, עדיף לשקול שימוש בקבוצות של קבוצות.
קבוצת קבוצות: איגוד מפורש וניתן לשינוי
קבוצת קבוצות משמשת לאיסוף כמה קבוצות לאיגוד בעל שם, ניתן לשינוי ולשימוש חוזר. קבוצת הקבוצות משמשת אז כמו כל קבוצה אחרת.
היא שימושית במיוחד:
- בהשכלה הגבוהה ובהכשרה מתמשכת;
- כשהרכב האיגוד עשוי להשתנות;
- כשרוצים לשמור על מבנה קריא וניתן למעקב.
דוגמה: סמינר משותף מאגד לומדים מ-M1 Marketing, M1 Finance ו-Elective Data.
השיעורים משובצים עם קבוצת הקבוצות, ולאחר מכן קבוצה רביעית מצטרפת למערך: מספיק
להוסיף אותה לקבוצת הקבוצות כדי שכל השיעורים ישויכו אליה.
כמו ביישורים, השיעורים המשותפים חייבים להישען על מקצוע משותף בין הכיתות הנוגעות בדבר. קבוצת הקבוצות מאפשרת לאחד את הקהלים; היא אינה מחליפה את העקביות של המקצוע שבו משתמש השיעור.
אם צריך לאחד כיתות שלמות, צרו תחילה בכל כיתה קבוצה המייצגת את הכיתה כולה, ואז השתמשו בקבוצות האלה ביישור או בקבוצת הקבוצות. אין מיישרים כיתות ישירות בלי לעבור דרך קבוצות.
שיוך כמה קבוצות ישירות לשיעור
ניתן לשייך כמה קבוצות ישירות לשיעור, בלי ליצור מראש קבוצת קבוצות בעלת שם.
זה שימושי:
- לצורך חד-פעמי;
- כדי לבדוק במהירות איגוד;
- לשיעור חריג שאינו מצדיק מבנה ייעודי.
אבל זו אינה הבחירה הטובה ביותר כמודל עומק:
- זה פחות קריא לאורך זמן;
- זה פחות ניתן למעקב מאיגוד בעל שם;
- קשה יותר להבין את הכוונה הלימודית אם התבנית הזו חוזרת הרבה.
בפועל:
- לשימוש מתמשך, העדיפו קבוצת קבוצות מפורשת;
- לצורך חד-פעמי, שיוך ישיר של כמה קבוצות נוח מאוד.
מנגד, הימנעו מלערבב באותו שיעור קבוצת אב ואחת מתת-הקבוצות שלה: בדרך כלל זו אינה הגדרה נקייה של הקהל הנוגע בדבר.
טבלת סיכום
| מושג | היקף | למה זה משמש | דוגמה |
|---|---|---|---|
| כיתה | ישות ייחוס | נשיאת הקורסים שכל התלמידים לומדים | ו׳1, שנה א׳ לתואר ראשון, M1 Marketing |
| קבוצה | פיצול של כיתה | בידוד חלק מהתלמידים | מעבדה א, לטינית, שפה שנייה צרפתית |
| תת-קבוצה | פיצול של קבוצה | דיוק ארגון שכבר פוצל | מעבדה א1, מעבדה א2 |
| חלוקה | קבוצות של אותה כיתה | פיצול תלמידים בלעדיים לשיעורים מקבילים | מעבדה א / מעבדה ב, ערבית / צרפתית |
| יישור | קבוצות מכיתות שונות | שיעור משותף אחד | לטינית של כמה כיתות |
| קבוצת קבוצות | כמה קבוצות, מאותה כיתה או מכיתות שונות | בניית איגוד מפורש וניתן לשינוי | סמינר משותף רב-מסלולי |
| ריבוי קבוצות | כמה קבוצות, מאותה כיתה או מכיתות שונות | שיוך דינמי של כמה קבוצות, בו במקום | שיעור חד-פעמי לקהלים שונים |
| קבוצה חופשית | הרכב פתוח | ניהול הרשמות לא קבועות | סדנה, חוג, פעילות פתוחה |